חרם חברתי- סקירה ספרותית !

 

​

הגדרה חרם חברתי - חרם מוגדר כדחיה, או נידוי חברתי, המאורגן ומתוכנן על ידי רוב בקבוצה חברתית מסוימת, כלפי חבר אחד בתוכה.

חרם חברתי מתבטא בעיקר בנידוי של אדם מסוים מחוץ לקבוצה אליה הוא שייך, תוך הימנעות מכל קשר עמו, לעיתים עד כדי מניעה מכוונת של סיפוק צרכים בסיסיים.

לעיתים מתבטא החרם באופנים שונים , הימנעות ממתן שירותים מסחריים, קהילתיים וכלכליים לאותו אדם. בעדה החרדית בישראל משמש החרם החברתי ככלי ענישה. גם בעבר נהגו קהילות יהודיות להטיל חרם שהוא נידוי הלכתי על מי שלא פעל על פי מצוות התורה או שהפר את עמדת הנהלת הקהילה.

 

חרם חברתי הוא מצב שבו קבוצה של ילדים מחליטים שהם לא רוצים לדבר עם ילד מסויים וגורמים לכך שכל הילדים בכיתה כאחד אינם מדברים עם אותו הילד. כיום ישנם הרבה מאוד ילדים שלא חושבים פעמיים לפני שהם עושים או אומרים משהו כלפי ילד , חבר לכיתה ועוד …

 

ברוב המקרים המניע המרכזי לחרם הוא הרצון של מארגן החרם להראות את כוחו, שיש לו את הכוח להביא את כל ילדי הכיתה למצב שלא מדברים עם הילד המוחרם. 

במדינת ישראל מתוך 4 ילדים ילד 1 עובר/ חווה חרם בחייו , החרם בדרך כל מאורגן על ידי הילדים המקובלים. מספר מזעזע ובלתי ניתן לעיכול, קשה לתפוס מספר כה גדול של ילדים עובר חרם חברתי מידי יום ולפעמים זה מגיע למצבים חמורים של אלימות מילולית ופיזית ואף התאבדות. כמעט כל אחד היום מושפל בצורה כזו או אחרת, ובנוסף אלפי תגובות רעות. 

כיום מתפרסמים מקרים רבים של ילדים שהוחרמו ונפגעו מכך בצורה חריגה ברשתות החברתיות ובתקשורת.

 

נתוני משרד החינוך המראים שאחוזי הילדים הנפגעים מחרם הם 5%, 8% מהילדים אומרים שתלמיד שכנע אותם לא לדבר עם תלמיד אחר, ו-10% אומרים שהפיצו עליהם שמועות.

בנוסף בסה״כ יש 23% ילדים שעוברים חרם בכל הגילים מביתי הספר - תיכון , חטיבה ויסודי , שזה אחוז מאוד גבוה שצריך להוריד אותו !

 

 ברוב המקרים הסיבה לעשיית חרם על ילד היא סיבה לא חשובה או לא מוצדקת בעליל והיא בגלל משהו קטן שקרה ריב או פשוט הילד לא מוצא חן בעיני הילד השני או בעיני הילדים שבכיתה או בשכבה .

חרם בדרך כלל כולל בתוכו אלימות מילולית, פיזית, שיימינג, שמועות ועוד וצריך לדעת זה עלול להגיע לדברים גרועים . 

 

ב-15.11.20 שודרה בחדשות 12 כתבה אודות ילד בשם אביאל בן ה-11 אשר התראיין לכתבה והפסיק לשתוק על החרם שעבר ע"י חברי הכיתה שלו , אביאל החליט לספר על מקרה זה כדי שילדים אחרים חלילה לא יעברו את מה שהוא עבר . 

בכתבה כתוב שקראו לו בשמות גנאי כמו ״ רחב מותנים״ בגלל משקלו ועוד… אף אחד לא רוצה להיות חבר שלו בגלל שהוא שונה , לא כמו כולם רק בגלל משקלו . 

בעקבות כתבה זו ניתן להבין שישנם ילדים שלא רוצים לשתוק יותר ורוצים לדבר ולשתף על מה שהם חוו. 

 

עוד מקרה של חרם - בעקבות המונולוג שקרע את הרשת: איך מרגיש חרם? כתב : ניב רסקין . כתבה של mako על הילדה ששמה אופק ראשון שעברה חרם 6 שנים בבית סיפרה מכיתה א'-ו' , היא מספרת על הדברים המחרידים שהיא עברה במהלך כל השנים העלו מהילדים שעשו עליה חרם .  ציטוט מתוך כתבה זו על אחד הדברים שהיא עברה  : " היו כמה בנים מהכיתה שהרביצו לי ודחפו אותי, אפילו שברתי יד ויש לי בליטה בראש מאחת הפעמים שבה ילד דחף אותי שאף אחד כבר לא היה בכיתה בסוף היום , וקיבלתי זעזוע מוח" !

 

 בעקבות ילדה זו ילדים נוספים שעברו חרם מספרים על מה שהם חוו מילדים שהחרימו אותם , למשל ירדן פרידרובסקי עבר חרם במשך תקופה של 3 שנים ! רק בגלל שהוא לא מספיק גבר בשביל הילדים שהחרימו אותו כי הוא אוהב דברים אחרים "שלא מתאימים לבנים" כמו ריקוד ולשיר , וזה ממש לא נכון בעליל !!

 

"התמודדות עם חרם ונידוי חברתיים - כלפי ילדים ובני נוער "

המחקר מציג נתונים עדכניים על תופעת החרם בישראל, מתמקד בקשר שבין קורבנוּת לחרם ללאום, למעמד, למגדר ולדרגת כיתה, וסוקר את השינויים בדפוסי הקורבנוּת לאורך זמן.

 

חרם חברתי הוא חוויה נפוצה בבתי ספר בישראל, והסבל הרב שנגרם לילדים מוחרמים משאיר בהם חותם בל יימחה. בספרות חרם נכלל בקטגוריה של בריונות יחס – אלימות שאינה פיזית בעיקרה ומאופיינת בחזרתיות וביחסי כוחות לא שוויוניים בין התוקף לקורבן.

לפי מאמר זה חרם היא מילה הטעונה בפחד, בהזדהות ובכאב. היא מייצגת את אחד הפחדים הנפשיים הקדומים ביותר לאדם - הדרה, דחיה, נידוי והיעדר קבלה חברתית מכאיבים והרסניים, לעיתים יותר מכל חוסר אחר.

לפי מחקר שהתקיים במרכז טאוב, ב-60% מהכיתות בבתי ספר התרחש לפחות תהליך של חרם נקודתי כלפי אחד מהתלמידים/ת. תקופת השיא של חרמות כיתתיים היא השנתיים האחרונות של בית הספר היסודי - כיתות ה-ו - לאחר מכן מסתמנת ירידה הדרגתית בשיעור תהליכי חרם בכיתה.

ילד שמתנסה בדחיה חברתית מרגיש חריג, פגוע ולא אהוב, התנסות שמעלה במרבית ההורים זיכרונות כואבים ומציפים מתקופות ילדות והתבגרות רחוקות (מה שמחייב עיבוד מוקדם לפני שהם ניגשים להגיש יד לילדכם המתמודד).