חרם חברתי
עבודת חקר אישית בתקשורת הפקות
נושא העבודה: תופעת החרם החברתי וביטוייה ברשתות החברתיות
שם התלמיד: לינוי מופז
תעודת זהות: 214301558
סמל שאלון: 862589
תיכון: קוגל חולון
תוכן ענינים:
תקציר
מבוא
רקע תיאורטי
סקירת ספרות באמצעי המדיה
מאמר דעה
ממצאים מהשטח
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
תקציר:
שמי לינוי מופז,אני לומדת בתיכון קוגל חולון במגמת תקשורת. בפרוייקט שלנו בחרנו לעסוק בחרם חברתי בחרנו בנושא זה מפני שהרגשנו שבעידן של היום יש יותר מידי נפגעי חרם חברתי, וזה דבר נורא ביותר ולכן רצינו לעשות משהו בנושא כדי להפחית את נפגעי החרם.
בפרוייקט שלנו יש גם עבודות חקר אישיות שבו כל אחד לוקח את הפרוייקט וחוקר אותו מהכיוון שלו.
את עבודת החקר האישית שלי בחרתי לעשות על חרם חברתי ברשתות החברתיות. בחרתי בנושא זה מכיוון שאני רוצה לחקור כמה השפעה יש לרשתות החברתיות על החרם החברתי.
בעידן של היום יש השפעה מאוד גדולה לרשתות החברתיות על הנוער ועל דעותיהם, ולכן רציתי לחקור בנושא. אם אכן יש שינויים לטובה, או לרעה?
המטרה שלי בעבודת החקר הזאת היא לראות כמה השפעה יש לרשתות החברתיות על החרם ואיך הרשתית פוגעת במוחרמים ולגלות כמה אחוזי נפגעים יש לחרם ולחקור עליו עוד.
המדיה כולל הרשתות החברתיות,הן ללא ספק היא חלק גדול ובלתי נפרד מהחרמות מכיוון שהתקשורת יכולה לבנות מציאות אכזרית שמעודדת ילדים לשדר אלימות מילולית או פיזית בנוסף לשיימינג וכך הבנתי מציאות זו גורמת לכמות נפגעי החרם לגדול מידי יום.
אלימות בתקשורת אכן נפוצה ומסוכנת, ילדים חווים אלימות מידי יום וחלקם בוחרים לשים קץ לחייהם בעקבות החרם, ולכן חייב לעשות משהו בנידון נגד אלימות חברית ואולי כדאי עקב מה שלמדנו בכתבות אלה להתחיל דווקא ברשתות החברתיות.
אפשר לעשות זאת באמצעות השקפת המציאות בה אנו נמצאים כעת עקב החרם החברתי באמצעות הרשתות החברתיות, ואולי אם נשקף את המציאות המזעזעת של החרם ברשתות בתקווה לנסות להשפיע על המחרימים, ולגעת לליבם וכך יבינו באמת מה עובר על המוחרם וכמות נפגעי החרם תפחת.
ובאותה מידה גם להראות למחרימים את הנזק שנגרם לאותם הילדים שמחרימים אותם, את רמת הפגיעה, כמות הנפגעים, להראות להם מה הם חווים יום יום, לנסות להראות להם איך מרגיש הצד השני, להראות להם שזה לא חוכמה להיות חכם מקלדת בלי לחשוב על כלום מכיוון שבצד השני יש המון הלשכות למוחרם.
מבוא:
בפרוייקט הקבוצתי שלנו אנו חוקרות על חרם חברתי.
בעבודת החקר האישית שלי אני רוצה להראות את ההשפעה והעוצמה שיש לרשתות החברתיות על הנוער, אני רוצה לחקור על החרם שמתבצע ברשתות החברתיות והמטרה שלי בעבודה זו היא להביא לשינוי ולגרום לשינוי לטובה ברשתות החברתיות, לנסות לגעת באושיות רשת שיש להם כוח אדיר והמון השפעה על הנוער ולגרום להם לראות את ההשלכות החמורות שיש לחרם ולהפסיק עם ההחרמות, עם בשיימינג והתגובות הרעות. לרשתות החברתיות יש חלק באשמה על כך שיש מספר רב של מוחרמים ונפגעי הרשתות החברתיות שחלקם גם שמים קץ לחייהם וחלקם מתעללים בהם בצורה פיזית ונפשית.
בעבודתי אני מנסה להגיע לליבם של כמה שיותר אנשים וכמה שיותר אושיות רשת בשביל שישתפו איתנו פעולה ויפרסמו דברים נגד החרם החברתי ולנסות לעצור את ה שיימינג וההחרמה של הרשתות ולנסות להוכיח שאפשר לקחת את הכוח הרב של הרשתות לטובה, לפרגן לילדים ולהעלות את מודעות ולקחת את הכל באופן חיובי יותר.
לאורך העבודה אני אחקור ואציג מאמרים העוסקים בשיימינג ברשתות החברתיות וכתבות על החרם והרשתות החברתיות בשביל ללמוד יותר על החרם החברתי, להבין את המצב בו אנו נמצאים יותר טוב ולדעת נתונים על מצב החרם כיום ובכך אני אדע איך להתנהל נכון בשביל למנוע את החרם.
באמצעות המחקר אני אוכיח שיש לרשת השפעה רבה על החרמות ו ההתאבדויות עקב חרם חברתי ושיימינג.
בנוסף ערכנו סקר כדי ללמוד על החרם יותר ויותר ובשביל לדעת את מצבינו מבחינת קהל היעד שלנו. וערכנו 3 ראיונות מ3 נקודות מבט שונות על החרם שהמסקנה שנגלה מהם מה ההשפעה של ברשתות מקרוב, להבין מה נקודת מבט של יועצת בית ספר ונקודת מבט של אמא של מוחרמת.
בכך יכולנו לראות מקרוב מה קורה כאשר יש חרם מ3 נקודות מבט שונות.
רקע תיאורטי:
כיום 1 מתוך 4 ילדים עובר חרם חברתי, לפי דנה אייזנקוט במאמר " הרשתות החברתיות הן חלק אינטגרלי של מרחב החיים החברתיים של ילדים ומתבגרים. יישומון הווטסאפ נתפס כרשת החברתית החדשה, שזוכה לפופולריות עצומה בקרב ילדים ובני נוער. עם זה הולכת וגוברת תופעת השיימינג ברשת. שיימינג, או ביוש, מוגדר כפעילות תוקפנית מכוונת, שמטרתה לפגוע באדם אחר באינטרנט ובאמצעי תקשורת טכנולוגיים. מחקר זה הוא מחקר חלוץ שמטרתו ללמוד על המאפיינים ועל ההיקף של תופעת השיימינג בקבוצות הווטסאפ הכיתתיות בקרב ילדים ומתבגרים בישראל. החרם החברתי נובע גם לרוב ברשתות החברתיות ובאינטרנט, לפי הפסיכולוג איתמר פסקל הרשתות והאינטרנט זהו כלי שבאמצעותו יכולים ילדים להעצים את החרם, לשלוח הודעות פוגעניות, להשמיץ, לבייש ולהשפיל את הילד, מבלי שתהיה לו כל שליטה על התכנים. זהו כדור שלג שאם לא ייעצר בזמן, ישפיע באופן קשה עוד יותר על הילד המוחרם, החי בעידן בו הרשת היא עוד מרכז חיים משמעותי, ממש כמו הכיתה שלו. ולכן ממליץ להורים להשגיח על הווצאפ והרשתות אצל ילדיהם. מחזקות ומוסיפות ד״ר שרון זיו ביימן ונגה גלעם ואומרות גם אם אתם חשים כי ילדיהם "שוחה" ברחבי הרשת טוב יותר מכם, לא כדאי לכם להישאר בחוץ – רצוי וכדאי לפקח על המתרחש בכל אותן מדיות וירטואליות. כדאי לפקוח עין על האינטראקציות החברתיות המתרחשות בתוך המסך. שאלו את ילדכם כמה חברים יש לו ברשת ומי הם. שוחחו על הסכנות. תנו דוגמאות. בקשו לראות. הציעו לילדכם לראות את ההתכתבויות שלכם ברשתות חברתיות. בקשו חברות והקפידו לא להגיב.
אתי וייסבאלי במאמר " כותבת שלפי מחקרים שנערכו בארה"ב ובאירופה נמצא כי 60% עד 75% מן הילדים בני ה-9 או יותר משתמשים
ברשתות חברתיות, ושיעורם מגיע ליותר מ-80% בגיל ההתבגרות המאוחר. בישראל טרם נערך מחקר
אקדמי מקיף על השימוש של ילדים ברשתות חברתיות. לפי סקרים, 91% מבני הנוער הגולשים באינטרנט בקרב האוכלוסייה היהודית חברים ברשת חברתית, ובני הנוער ייחדו 3.8 שעות ביום בממוצע לגלישה ברשת חברתית. השימוש ברשתות החברתיות הוא הפעילות העיקרית של רבע מבני ה-9-7, מחצית מבני ה-12-10, שני-שלישים מבני ה-15-13 ושלושה-רבעים מבני ה-18-16.
ולפי דבריה של ד״ר נאווה כהן אביגדור 65% חוו מידה של תוקפנות ברשת לפחות פעם אחת, וילדים שהיו קורבן לאלימות זו הם בסיכון גבוה לביצוע ניסיונות אובדניים אינטנסיביות החיים הוירטואלים מעצימה את השבר וממשיכה אותו גם בעולם הפיזי.
מוסיפה אורית בשן ואומרת כי תופעת השיימינג נפוצה בצורה מאוד ברוטלית אצל בני נוער. באחד המקרים, נערה קנדית התאבדה לאחר פרסום תמונה מאונס קבוצתי אשר ככל הנראה חוותה. בסמוך למועד הפרסום, החלו להטרידה באמצעות הודעות אישיות עד שבסופו של דבר החליטה הנערה לשים קיץ לחייה. מקרה נוסף, אריאל רוניס שהתאבד לאחר שהואשם בגזענות ולא ניתנה לו הזדמנות להגיב.
לסיכום לרשתות החברתיות יש חלק משמעותי בתהליך החרם החברתי, יש המון תגובות רעות, משפילות ופוגעניות שפוגעות במוחרם, ביחד אם נפסיק את התופעה של השיימינג ברשתות החברתיות העולם עולם טוב יותר ואחוזי תופעת החרם החברתי תוכל לרדת.
סקירת ספרות באמצעי המדיה:
נושא הפרוייקט האישי שלי הוא על חרם חברתי כפי שבא לידי ביטוי ברשתות החברתיות.אסקור שלושה מקורות תקשורתיים העוסקים בייצוגים של הנושא במדיה ואבחן את תיפקוד התקשורת.
חרם ברשתות- זה יכול לקרות לכל אחד
בכתבה ״חרם ברשת: זה יכול לקרות לכל אחד״ שכתבה נירית צוק מדובר על האלימות ברשתות מה הם חווים מה הם עוברים מה כותבים עליהם ברשת ובמדיה וכדומה, מה ההורים חשים עם זה ובנוסף מספר דרכי התמודדות. אנו לומדים מהכתבה מה שילדים שעוברים חרם חווים מידי יום, ואיך אפשר להתמודד עם זה.
זה מתקשר לנושא מכיוון שאלימות ברשתות החברתיות הו חלק בלתי נפרד מהחרם ומהאלימות ו התאבדויות שהמוחרמים עוברים מידי יום.
בכתבה ״ חרם על ילדים בעולם הדיגיטלי״ שכתבה רחל אביגדור מאתר קרמל מספרים על החרם החברתי ומתמקדים בחרם הדיגיטלי, מספרים איך החרם מתבטא איך נוצר החרם ומהו הנזק הנפשי שנגרם לאותו אחד שיווה את החרם ובכתבה זו פונים להורים שתפקידם כהורים הוא להגן על ביטחוניים של הילדים ומבקשים מהם לעשות את המיטב בשביל למנוע החרמות.
מה עובר על ילדים שעושים עליהם חרם
בכתבה ״מה עובר על ילדים שעושים עליהם חרם?״ שנלקח מאתר הארץ שכתב ערן כ״ץ מסופר על המצוקה שבחרם, על מאפייני החרם, על מה מרגיש הילד המוחרם, כמה שהוא בודד ומרגיש לבד בעולם, שהם עלולים להאמין לכל מה שאומרים להם (בין אם זה טיפשים מכוערים וכו…)
והשפעת החרם על המוחרם.
לסיכום אפשר לראות ולהבין מכל המאמרים האלו שהמדיה ללא ספק היא חלק גדול ובלתי נפרד מהחרמות מכיוון שהתקשורת יכולה לבנות מציאות אכזרית שמעודדת ילדים לשדר אלימות מילולית או פיזית בנוסף לשיימינג וכך הבנתי מציאות זו גורמת לכמות נפגעי החרם לגדול מידי יום.
אלימות בתקשורת אכן נפוצה ומסוכנת, ילדים חווים אלימות מידי יום וחלקם בוחרים לשים קץ לחייהם בעקבות החרם, ולכן חייב לעשות משהו בנידון נגד אלימות חברית ואולי כדאי עקב מה שלמדנו בכתבות אלה להתחיל דווקא ברשתות החברתיות.
אפשר לעשות זאת באמצעות השקפת המציאות בה אנו נמצאים כעת עקב החרם החברתי באמצעות הרשתות החברתיות, ואולי אם נשקף את המציאות המזעזעת של החרם ברשתות בתקווה לנסות להשפיע על המחרימים, ולגעת לליבם וכך יבינו באמת מה עובר על המוחרם וכמות נפגעי החרם תפחת.
מאמר דעה:
65% חוו מידה של תוקפנות ברשת לפחות פעם אחת, וילדים שהיו קורבן לאלימות זו הם בסיכון גבוה לביצוע ניסיונות אובדניים אינטנסיביות החיים הוירטואלים מעצימה את השבר וממשיכה אותו גם בעולם הפיזי.
מספר מזעזע ובלתי ניתן לעיכול, קשה לתפוס שמספר כה גדול של ילדים עובר חרם חברתי מידי יום ולפעמים זה מגיע למצבים חמורים של אלימות מילולית ופיזית, ואף התאבדות. כמעט כל אחד היום מושפל בצורה כזו או אחרת, אלפי תגובות רעות. והעולם שותק.
מדוע צריך ילד להכנס למצב של ייאוש טוטאלי?
איך ייתכן שילד מחליט לשים קץ לחייו בגלל החרם?
בגלל שקבוצת ילדים נחשבים מקובלים בחברה? ואותם מקובלים החרימו אותו?
כיום מתפרסמים מקרים רבים של ילדים שהוחרמו ונפגעו מכך בצורה חריגה ברשתות החברתיות ובתקשורת.
בחקר שלנו מצאנו ש1 מתוך 4 מתלמידי בית ספר חוו חרם שיימינג בחייהם. ו 65% חוו מידה של תוקפנות ברשת לפחות פעם אחת.
זהו נתון בלתי נתפס שמספר כה רב של ילדים כיום עובר חרם חברתי.
למה אף אחד לא עושה עם זה כלום? ברשתות החברתיות אין סוף של השפלות וחרמות. היכן מובילי דעת הקהל? הידוענים למיניהם? מדוע אינם משתמשים באופן מספק בכל הפרופילים שלהם,בכל עשרות אלפי העוקבים שלהם כדי להעביר מסר,למניעת החרם?
אנחנו כאן כדי לנסות לשנות את זה, לנסות להכניס עוד פעילות למשרד החינוך, שיעבירו עוד הרצאות ועוד שיעורי חינוך על החרם החברתי, כך שיהיה יותר מודעות ויבינו מה פשר הדבר חרם באמת!
לאחרונה פורסם בתקשורת המקרה של אופק ראשון,אותה ראיינו לסרט.
שהיא מספרת איך היא עברה חרם במשך שש שנים!
איך היא הגיעה ממצב של חרם, שלא דיברו איתה, שקיללו אותה, והשפילו אותה, למצב שמכים אותה עד כדי מיון בבית חולים?!
היא מספרת שאף אחד לא דיבר איתה בבית הספר בגלל השוני שלה, הרביצו לה, ופגעו בה פיזית.
אם מההתחלה היו דואגים לחנך את הידים לדרך הישר, ולהבין מה זה באמת חרם חברתי, אולי המצב לא היה כמו שהוא היום.
ולכן עלינו לפעול ולעשות דברים כדי להעלות למודעות את החרם החברתי, להפחית את כמות נפגעי החרם,
כדי שהבא שיעשו עליו חרם, לא יהיה הילד שלך.
תגיבו פרגון ואהבה ותעשו חרם על החרם!!
ממצאים מהשטח:
בעבודה שעשיתי חקרתי וקראתי כתבות רבות ומאמרים על
החרם החברתי ברשתות החברתיות וערכתי ראיונות הקשורים לחרם החברתי ברשתות כדי להכיר יותר טוב את הנושא ולדעת עוד נתונים על מצבו של החרם החברתי ברשתות.
אציג את הממצאים העולים ממרכיבי העבודה כדלקמן:
העובדות העולות מהמאמרים:
העובדות העולות מן המאמרים הם כי 60% עד 75% מן הילדים בני ה-9 או יותר משתמשים
ברשתות חברתיות, ושיעורם מגיע ליותר מ-80% בגיל ההתבגרות המאוחר. בישראל טרם נערך מחקר
אקדמי מקיף על השימוש של ילדים ברשתות חברתיות, 91% מבני הנוער הגולשים באינטרנט בקרב האוכלוסייה היהודית חברים ברשת חברתית, ובני הנוער ייחדו 3.8 שעות ביום בממוצע לגלישה ברשת חברתית. השימוש ברשתות החברתיות הוא הפעילות העיקרית של רבע מבני ה-9-7, מחצית מבני ה-12-10, שני-שלישים מבני ה-15-13 ושלושה-רבעים מבני ה-18-16.
65% חוו מידה של תוקפנות ברשת לפחות פעם אחת, וילדים שהיו קורבן לאלימות זו הם בסיכון גבוה לביצוע ניסיונות אובדניים אינטנסיביות החיים הוירטואלים מעצימה את השבר וממשיכה אותו גם בעולם הפיזי.
העובדות העולות מהכתבות:
העובדות העולות מסקירת המדיה שקראתי כי מרבית מבני הנוער מבלים את שעות הפנאי שלהם ברשתות החברתיות, והרשתות החברתיות הן בעלות כוח אדיר ויש להן משמעות רבה בחייהם של בני הנוער וכך הרשתות החברתיות הפכו לחלק מההשפעה של הרשתות על אנשים.
כמו כן, בעוד כתבה גיליתי שהרשת יכולה לפגוע הרבה יותר מדברים אחרים כמו מחלות, תאונות דרכים וכו.. כמות ילדים שמתאבדים בגלל החרם ברשתות החברתיות גדולה פי כמה מילדים שנפטרים מסרטן. ובכל שנה הקצב התאבדות רק מכפיל את עצמו.
גיליתי גם שבארצות הברית יש 2100 ילדים בגילאי 8-12 שהתאבדו בשנת 2017 בגלל אלימות ברשתות בעוד ש1900 נפטרו עקב תאונת דרכים ו1200 בגלל מחלות שונות.
בעוד כתבה חקרו וכתבו ש74% מהמשתמשים בווצאפ חוו אלימות מילולית/ שיימינג. ו49% מגלאי 12-17 חוו אלימות מילולית ו23% מגלאי 12-17 חוו אלימות פיזית.
ובנוסף 35% מבני הנוער שחוו חרם שמרו את זה בינם ולבין עצמם ולא שיתפו, ו30% מבין המבוגרים.
49% מבני הנוער רק חושבים שיש להתלונן במשטרה על אלימות.
עובדות שעלו מהסקר הכמותי
מרבית מהאנשים מחפשים לחרם ברשתות החברתיות ובבית ספר. ולרוב בבתי ספר היסודיים.
59% מהאנשים חושבים שמי שאשם בחרם הוא המחרים
23.7% חושבים שאלה ״הצופים מהצד״
ו16.5% חושבים שזה משרד החינוך.
ובשביל למנוע את החרם:
35% חושבים שצריך פרוייקט חברתי נגד החרם
29.3% שיחות נגד החרם.
21.4% פעילויות בבית הספר
ו14.3% חושבים שאין מה לעשות והכל תלוי בילד.
עובדות שעלו מהחקר האיכותי :
קיימנו ראיונות עם אופק ראשון שעברה חרם במשך 6 שנים, ראיינו את אמא שלה וגם את יועצת בית הספר כדי שנוכל לראות את החרם החברתי מכל אחת מזוויות הריאה האלו.
דרך אופק גילינו את הצלקת שנשארה לה בעקבות החרם למרות שהיא במצב אחר לגמרי היום. גילינו שבעקבות החרם היא הושפלה יום יום והגיעה למצב שהיא מאושפזת בבית חולים.
ודרך אמא של אופק על כמה זה קשה להבין מאיפה זה בא הרוע של הילדים היוזמים את החרם החברתי.
דרך היועצנת הכרנו קצת יותר טוב את הצד של המורים והיועצות בבית הספר ואיך הם מתנהלים עם הסיטואציות האלו.
לסיכום, רוב הילדים חווים בחייהם שיימינג/ חרם חברתי בצורה כזו או אחרת ולרוב הם לא משתפים, המורים לא עוזרים, והם נאלצים להתמודד עם זה לבד.
עפ״י הממצאים הדרך הטובה ביותר להפחית את כמות נפגעי החרם היא דרך הרשתות ודרך פעילויות חברתיות על החרם.
ביחד, אנו נחייה בעולם טוב יותר.
דיון ומסקנות:
מהעבודה למדתי מה המשמעות של החרם יותר טוב, למדתי לאיזה רמות מזעזעות הוא יכול להגיע. ומה ההשפעה של הרשתות החברתיות על החרמות של הילדים.
חקרתי וגיליתי ש1 מתוך 4 ילדים עובר חרם חברתי וחרם מתרחש ב60% מהכיתות, וש 74% מהמשתמשים בווצאפ חוו אלימות מילולית/ שיימינג. ו49% מגלאי 12-17 חוו אלימות מילולית ו23% מגלאי 12-17 חוו אלימות פיזית.
הוסיף גם ש35% מבני הנוער שחוו חרם שמרו את זה בינם ולבין עצמם ולא שיתפו, ו30% מבין המבוגרים.
49% מבני הנוער רק חושבים שיש להתלונן במשטרה על אלימות.
קשה לתפוס שמספר כה גדול של ילדים עובר חרם חברתי מידי יום ולפעמים זה מגיע למצבים חמורים של אלימות מילולית ופיזית, ואף התאבדות. והרבה בגלל הרשתות. כמעט כל אחד היום מושפל בצורה כזו או אחרת, אלפי תגובות רעות. ועדיין לא עושים שום דבר משמעותי כדי לעצור את החרם. הבנתי שחייב לעשות משהו משמעותי בשביל למנוע החרמות אחרת זה לא יפסק, בשביל זה בידיוק התחלנו עם הפרוייקט הזה, ובנוסף לפוייקט חייב לשפר את מצב המודעות על החרם ולהעביר יותר שיעורי חינוך ביסודי על החרם ולהבהיר להם לאן המצב יכול להדרדר ולחנך אותם לחברות ואהבה, צריך שמובילי דעת קהל ואושיות רשת יתנו יד למצב הזה, כיוון שהמצב בו אנו נמצאים היום לא יכול להימשך!
אני ממליצה לכל האנשים להיות יותר אכפתיים ורגישים כלפי אחרים ולא לתת יד לחרם או לצפות מהצד.
לתת יד למוחרם ולהיות שם בשבילו, וביחד נעצור את תופעת החרם!
למדתי מהעבודה לקרוא מאמרים ולחקור אותם, למדתי לערוך סקרים ולמזג בין כתבות/ מאמרים. למדתי מעבודה לחיי להיות אדם טוב יותר ולהפגין אהבה לכולם כי לצערינו אין מספיק אהבת חינם אלא רק השפלות והחרמות ברשתות שיכולות מאוד לפגוע.
אז במקום להיות בצד הפוגע או לראות מהצד ולשתוק, להתחיל לפעול נגד החרמות וההשפלות ברשת ורק לפרגן אהבה לכולם.
ביבליוגרפיה:
אייזנקוט, נ. ״שיימינג ברשת ובווצאפ״
וייסבלאי, א. ,(2011) ״ילדים ברשתות חברתיות באינטרנט״ מאתר הכנסת
ילדים ברשתות חברתיות באינטרנט- אתי וויסבלאי
כהן אביגדור, נ. (2014) ״זה הרס לי את החיים״ מבטחון הפנים.
״זה הרס לי את החיים״ ד״ר נאווה כהן
פסקל, א. (לא כתוב תאריך) ״התמודדות עם חרם חברתי ובריונות ברשת״ , מכון תל אביב לפסיכותרפיה
התמודדות עם חרם חברתי ובריונות ברשת- איתמר פסקל
זיו ביימן, ש. וגלעם, נ. (2019) , ״חרם אונליין״ בטיפולנט
חרם אונלין- ד"ר שרון זיו ביימן ונגה גלעם
בשן, א. (אין תאריך) ״שיימינג בעד ונגד״ משרד עורכי דין.
שיימינג בעד ונגד מאת אורית בשן
צוק, נ. (2014) ״חרם ברשת: זה יכול לקרות לכל אחד״ -מאקו
חרם ברשת זה יכול לקרות לכל אחד
אבידר, ר. (.2020) ״חרם על ילדים בעולם הדיגיטלי״ קרמל
כ״ץ, א. (2019) ״מה עובר על ילדים שעושים עליהם חרם?״ הארץ