חרם חברתי
עבודת חקר אישית בתקשורת הפקות -
נושא העבודה:תופעת החרם החברתי מנקודת מבט תקשורתית
שם התלמיד : רינת חוחשוילי
ת.ז : 325162766
סמל שאלון :862589
שם בית ספר : תיכון ע"ש קוגל .
תוכן עניינים :
תקציר
מבוא
רקע תיאורטי
סקירת ספרות באמצעי המדיה
מאמר דעה \ עמדה
ממצאים מהשטח
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
תקציר -
שלום שמי רינת חוחשוילי בת 18 בכיתה יב' , לומדת בתיכון קוגל בחולון במגמת תקשורת ובמהלך השנה הזאת אנחנו התחלקנו לקבוצות , ואני נמצאת בקבוצה שהנושא שלה הוא "חרם חברתי" אני וחברותיי לקבוצה בחרנו בנושא זה כי הרגשנו שזה מאוד מתקשר עלינו וגם הרגשנו צורך לעורר את המודעות ולעצור את התופעה הזאת .
כמו שאמרתי החקר הקבוצתי הוא על חרם חברתי ובחרנו בו כי אין הרבה מודעות ולכן חשוב ליצור שינוי מידי . אני בחרתי בנושא זה מכיוון שזה נושא שבשנים האחרונות התחיל לעורר סערה בקרב האנשים ובנוסף גורם לבעיות חברתיות רבות ובעיות כלכליות להוריי המוחרמים .
בחקר האישי החלטתי להתעמק בהעדר סיקור תקשורתי של הנושא .
בחרתי בנושא זה כי התקשורת לא מתייחסת מספיק לנושא זה , כי הרי כל ילד נמצא ליד הטלוויזיה או מחשב וטלפון , אלה דברים קבועים שילדים אוהבים לעשות ובגלל זה צריך לפעול יותר חזק בנושא זה . העובדה שקיימים חרמות בהיקף כה גדול בקרב בני נוער בעיקר ביסודי וכיתות ז ,ח מעידה על כך שיש לעשות יותר מהר את השינוי , ותפקיד התקשורת כסוכן חיברות של הנוער הוא להעלות למודעות את הנושא .
בני הנוער אינם מודעים ואינם מבינים לעומק את חומרת המצב ולכן ממשיכים לעסוק בחרמות רבות בבתי הספר .
לסיכום , בחרתי בנושא " חרם חברתי " איך התקשורת סוקרת מספיק את הנושא ,
המצב הזה מרתיע אותי מאוד ואני חושבת שחשוב לעשות שינוי מיידי בדבר זה !
מבוא -
עבודתי עוסקת באופן סיקור התקשורת את נושא החרם החברתי .
התוצאות אשר נגרמות מהחרם חברתי כלפי ילדים קשות מאוד והרסניות אשר יכולות לפגוע במקומות קשים מאוד כגון : בדידות , חוסר ביטחון , שנאה עצמית רבה וגם לדברים קשים יותר כמו התאבדויות , והרס משפחה מבחינה כלכלית / רגשית .
התקשורת אינה נותנת מספיק זמן כדי לסקור את הנושא הזה כדי לירד משמעותית כל התוצאות הקשות האלו אשר נגרמות מהחרם החברתי לרבות בקרב ילדים .
בעקבות הדברים האלו אני בחרתי לחקור על איך וכמה התקשורת מסקרת מספיק את הנושא של חרם חברתי בטלוויזיה ולא רק , ובנוסף רוצה להראות ולהסביר , חרם חברתי עלול לגרום לדברים קשים ולסיום החיים של חלק מהילדים בגילאי 11-17 לכן חשוב לי מאוד שאנשים היו יותר מודעים לדברים אלו בשביל שהם יהיו באמת מודעים , התקשורת צריכה לעלות יותר תכנים על מקרים רבים שקורים כיום בעקבות הנושא הזה וכך תהיה יותר מודעות בקרב מבוגרים ( ההורים של הילדים ) וכמובן הילדים עצמם!
במדינת ישראל מתוך 4 ילדים ילד 1 עובר/ חווה חרם בחייו- נתון זה לא ניתן לראות או למצוא דרך התקשורת כי התקשורת לא עושה דבר בנושא זה , לתקשורת יש כוח כה עצום כדי לעצום לפחות ב20% פחות את התופעה הארורה הזאת איך היא לא עושה את זה או לא עושה מספיק !!
לכן אמצעי התקשורת צריכים לקחת יותר ברצינות נושא זה באמצעות סיקור מקרים רבים של חרם חברתי ולהעלות יותר ויותר את הנושא לסדר היום התקשורתי , להסביר את ההשלכות של זה , את הזכרונות הרעים נשארים אצלם לכל החיים , שיפגעו בגופם .
בעקבות מחקר זה ביצענו תחקיר הכולל מחקר כמותי מסוג סקר ומחקר איכותי שבו ראינו 2 מקרים .
הראשון , ילדה בת 14 בשם אופק ראשון אשר עברה חרם חברתי מחברי כיתתה ובנוסף גם אמה של אופק כדי לראות את הצד של ההורה , בעקבות הרעיון של אופק אשר אמרה בראיון שהחרם גרם לה להיות מאושפזת בבית חולים דבר זה הפתיע אותי מאוד , אבל זה גם מתקשר מאוד לסקר הכמותי שעשינו כקבוצה וגילינו רבות על כך שיש כמות לא קטנה של נפגעים קשות מהחרם ורבות לאף אחד לא אכפת מכך .
לסיכום עבודת החקר שלי נועדה להעלות את המודעות אצל אנשי התקשורת לנושא החרם והשלכותיו הקשות כדי שידונו בנושא בסדר היום התקשורתי במטרה לסייע ולעדכן את החברה הישראלית בהיבטים הלל
רקע תיאורטי -
ברקע תיאורטי זה אציג לפניכם ארבעה מאמרים שיתארו את התופעה מנקודת מבט מחקרית ומאמרית המתארת את החרם החברתי .
https://www.google.com/amp/s/www.haaretz.co.il/amp/family/erankatz/BLOG-1.7809545
"מה עובר על ילדים שעושים עליהם חרם " ?
כתב : ערן כץ . כתבה של הארץ , כידוע לנו כל ילד שעובר חרם עובר בנוסף תחושת בדידות קשה״ בחיי החרם שהוא עובר ״ איך אנחנו יכולים לדמיין זאת אנחנו לא עד שלא נעבור על בשרנו חרם באמת , לדוגמא המצב שאנו נמצאים בו ״הקורונה״ אנחנו נמצאים בבידוד בגלל שנדבקים מקורונה או בגלל שיש סגר אבל לנו יש זום או מישהו לדבר איתו אבל לבד אין אף אחד לדבר עמו שזה עוד יותר קשה !
אנו בני האדם רגילים ומורגלים לחום ואהבה ומגע מאחרים כי אלו אנחנו בני האדם ואם לא נקבל את זה אנחנו העיקרית ״ נובלים ״
ועם הזמן זה גורם להם להפסיק להאמין בתקווה שמישהו או משהו יציל אותם . לכן אנחנו צריכים להיות איתם עם אותם ילדים שמחרימים אותם לתת להם תקווה ואהבה !
הילדים צריכים בן אדם , אפילו אחד לאחוז בו ״ שיציל אותם ואז הם יוכלו לשתף ולהיפתח לאחרים .
ניתן לראות סיקור טוב של התקשורת על איך ניתן להרגיש את התחושות והמצבים שנמצאים הילדים המוחרמים .
http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/socialostracismamongpupilsheb.pdf
חרם בין ילדים כתב :ערן חכים ויוסי שביט .
מאמר אקדמי המדבר על כמה ילדים עוברים חרם וגם מה הנתונים המדוייקים בין מדינות . ומה הנתונים של חרם בישראל .
בנוסף גם שאלו מספר רב של ילדים ובעיקר בני נוער האם הם עברו חרם בחודש האחרון .
מחקרים על בריונות מבחינים בין ארבעה סוגים של התופעה: בריונות פיזית, בריונות מילולית, בריונות חברתית/בריונות יחס ובריונות רשת . בריונות יחס מוגדרת כפעולות של הפצת שמועות זדוניות, רכילות, בידוד ומניעת השתתפות בפעילויות חברתיות. חרם הוא אפוא מקרה פרטי של בריונות, נכלל בקטגוריה של בריונות יחס או בריונות יחס חמורה. בריונות, בתורה, היא מקרה פרטי של אלימות – כזו המאופיינת בחזרתיות וביחסי בלתי שוויוניים.
בהתאם לכך, ממצאי המחקר יפורשו על רקע מחקרים שבחנו קורבנות לבריונות יחס, לבריונות ולאלימות בבית ספר. התקשורת הכן מדברת על כך אבל לא מספיק כדי להוריד את אחוז החרם , כי ביכולתה להשפיע על הרבה אנשים .
פרוטוקול לטיפול בחרם החברתי בגיל החביון כתב :יעל אברהם
מאמר אקדמי אשר מציג פרוטוקול חדשני וישים לטיפול בחרם בתקופת גיל החביון (12-6 שנים), גיל שבו מתעצמת תופעת החרם בעיקר !
המאמר מלמד אותנו על חוויית החרם שהיא חוויה קשה מאוד , בין אם החרם בא לידי ביטוי בהתעלמות בלבד של ילדים מהכיתה או מהשכבה , ובין אם הוא בא לידי ביטוי בדחייה פעילה הכוונה כמו רכילות ועוד… נזקי החרם והשלכותיו יכולים להיות קשים ועלולים לפגוע בתחומי חיים רבים של הילד המוחרם: ייתכנו פגיעות הקשורות לבית הספר, כמו פגיעה ביכולות הלימודיות ובהישגים עד כדי נשירה, ייתכן נזק בריאותי וכן תיתכן פגיעה פסיכולוגית, כגון דיכאון, חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך וירידה בתחושת המסוגלות . גם בטווח הארוך תיתכן פגיעה, כגון נטייה לפגיעה עצמית וחוסר שביעות רצון מקשרים חברתיים חרם הינו אירוע משברי בחייו של ילד ובחיים הקבוצתיים של הכיתה. משבר הינו מצב של יציאה משיווי משקל, זהו מצב שנתפס כמאיים ואשר נמצא לעתים מעבר ליכולת ההתמודדות של האדם או הקבוצה. המטרה בכל התערבות במשבר היא חזרה לאיזון והפחתת האיום תוך שימוש בכלים ייחודיים, וכך גם בהתערבות לטיפול בחרם.
התמודדות עם חרם ונידוי חברתיים כלפי ילדים ובני נוער כתב : איתן תמיר .
מאמר אקדמי אשר מלמד איך כדאי להתנהג בתוך משהו מהצד בתור מורה/הורה ומה קורה במהלך שעות בית הספר כאשר יש חרם חברתי .
חרם היא מילה טעונה בפחד , בהזדהות ובכאב . היא מייצגת את אחד הפחדים הנפשיים הקדומים ביותר לאדם - הדרה, דחיה, נידוי והיעדר קבלה חברתית מכאיבים והרסניים, לעיתים יותר מכל חוסר אחר.
ילד שמתמודד לאורך זמן עם נידוי חברתי וחרם בקבוצה חברתית עלול לסחוב עימו את השפעות הזיכרון הטראומטי למערכות יחסים בשנות הנעורים בחייו הבוגרים הכוונה היא השפעה לטווח ארוך .
חשוב לזכור שכולנו סוחבים זיכרונות כואבים ומציפים מתקופות ילדות והתבגרות רחוקות - מה שמחייב עיבוד מוקדם לפני שניגשים לטפל בבעיה.
התקשורת לא מתמודדת מספיק עם סיקור הפחדים הנפשיים ודחיה ונידוי של ילד מהחברה , את הסיקור שהיא עושה עכשיו צריך להגדיל אותה ולהעצים אותה .
https://www.edunow.org.il/article/3530
חרם חברתי? לא בכיתה שלי!
מאמר אקדמי אשר מספר לנו על 4 שלבים בדרך למניעת חרם בכיתה שלך . דבר זה חשוב לעלות לסדר היום התקשורתי על מנת שכל הורה ומורה יהיה מודע לכך .
חרם חברתי הוא אירוע טראומטי עבור הילד המוחרם וחוויה מזיקה לילדים המחרימים. הילד המוחרם עובר חוויה של דחייה, המעוררת בו תחושות קשות של בדידות, בושה ואשמה, יכולה להשאיר בו צלקות של פגיעה בדימוי העצמי ולפגוע בדרך בה הוא חווה ומקיים יחסים בינאישיים. מתוך כך, על המורים וההורים מוטלת האחריות לשים לב לכל סימן שיכול להעיד על קיומו של חרם, ולעצור אותו בכל האמצעים האפשריים, מוקדם ככל האפשר . חרם בכיתה הוא דבר שצריך לפעול באופן אקטיבי על מנת למנוע אותו , וכאשר קורה חרם למרות פעולות המניעה – אתם מהווים קו ההגנה חשוב מאוד של הילד בבית הספר . התערבות שלכם במצב כזה יכולה להציל את חייו של התלמיד כי לרוב זה נגמר במצב רע !
לסיכום , ניתן לראות במאמרים עלו את הדברים הקשיים שנגרמים בעקבות החרם כלפי הילדים המוחרמים . התקשורת צריכה לסקר את מאמרים אלו כדי להעלות את המודעות , ביכולתה לעשות זאת ולהגיע לאנשים רבים .
חשוב לעצור את התופעה הזאת כפי שכתוב במאמרים אלו ולהבין את הדברים האלו .
סקירת ספרות במדיה-
פתיחה -
בחלק זה אסקור ואנתח באמצעות שלושה טקסטים תקשורתיים, את אופן סיקור התקשורת את נושא החרם החברתי :
https://mobile.mako.co.il/home-family-kids/back_to_school/Article-9b70263ac9c2861006.htm
בעקבות המונולוג שקרע את הרשת: איך מרגיש חרם? כתב : ניב רסקין . כתבה של mako על הילדה ששמה אופק ראשון שעברה חרם 6 שנים בבית סיפרה מכיתה א'-ו' , היא מספרת על הדברים המחרידים שהיא עברה במהלך כל השנים העלו מהילדים שעשו עליה חרם . ציטוט מתוך כתבה זו על אחד הדברים שהיא עברה : " היו כמה בנים מהכיתה שהרביצו לי ודחפו אותי, אפילו שברתי יד ויש לי בליטה בראש מאחת הפעמים שבה ילד דחף אותי שאף אחד כבר לא היה בכיתה בסוף היום , וקיבלתי זעזוע מוח" !
בעקבות ילדה זו ילדים נוספים שעברו חרם מספרים על מה שהם חוו מילדים שהחרימו אותם , למשל ירדן פרידרובסקי עבר חרם במשך תקופה של 3 שנים ! רק בגלל שהוא לא מספיק גבר בשביל הילדים שהחרימו אותו כי הוא אוהב דברים אחרים "שלא מתאימים לבנים" כמו ריקוד ולשיר , וזה ממש לא נכון בעליל !!
כמו כן גם ילד בשם ג'ורג עבר חרם בכיתה ו' רק במשך תקופה קצרה על חרם הוא חרם לא משנה הזמן תקופה שלו ! ג'ורג הוזמן ללשכת הנשיא לספר את הסיפור החשוב שלו וכך זה יעודד יותר ילדים לספר ולדבר ולשתף את החוויות בין אם הטובות או רעות לכל מי שרוצים וגם להראות לידים המחרימים שזה דבר לא טוב לעשות דבר זה ובנוסף זה מראה לידים כמה רע זה יכול לגרום לילד או ילדה .
בזכות הילדה המתוקה הזאת רבים רוצים יותר לסתף כי הם יראו כמה טוב זה רק יעשה להם על הלב .
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5009857,00.html
חרם בכיתה ג' למשך שנתיים, וההורים לא ידעו כתב : עדה אופיר כתבה של ynet , על ילד בשם ירדן פרידקובסקי כאשר היה בכיתה ג' הוא העלה סרטון ליוטיוב שבו הוא רוקד ,למה הוא רוקד ? כי זה מה שהוא אוהב לעשות זה התחביב שלו ואף אחד לא יגיד לו לא לעשות את זה כי אף אחד לא מחליט עליו ! הוא יחליט מה הוא אוהב ומה הוא לא ואל אף אחד אחר !
לאחר שהסרטון שירדן העלה ליוטיוב בתמימות מאותו רגע הילדים בבית הספר הרביצו קיללו והתעלמו ממנו ולמרות כל מה שקרה לו הוא לא סיפר לאיש , אפילו לא להוריו כי הוא לא האמין שאפשר לשנות את המצב שהוא נכלא לו . הוא עבר חרם במשך שנתיים שלמות . בשלב מסוים לאחר הרבה זמן הוא החליט שנמאס לו הוא לקח מאמנת אישית והיא עזרה לו , כך הוא התחיל לדבר ולשתף את הקרובים אליו בנוסף בבית ספר הצטרף למועמדות למועצת התלמידים .
עכשיו הוא מרגיש מספיק בטוח בעצמו כדי לדבר על הנושא ולעזור לילדים אחרים .
https://mobile.mako.co.il/tv-ninja_israel/2021-articles/Article-cc8971258bc2571027.htm
״סבלתי מחרם שכלל הצקות, קללות ויריקות. הספורט שימש כתרופה לנפש שלי"
סירטון מתוך תוכנית טלוויזיה בשם נינג׳ה ישראל ששודרה בתאריך 17.10.20 .
עמית אבן היא אחת מהמתחרים של נינג’ה ישראל, וכמו כולם היא אוהבת ספורט וספורט זה התרופה לנפש שלה .
כמו הרבה ילדים שעוברים חרם , גם היא שהייתה בבית ספר היא עברה חרם כמו הצקות , קללות וגם יריקות והיא מוסיפה ואומרת שזה יאכל גם להגיע למצב יותר גרוע כמו אלימות פיזית , זה רק היה עניין של זמן במקרה שלה . כדי להתמודד עם החרם החברתי שעשו עליה הילדים היא מצאה את השקט שלה בספורט וכל היא התחברה בסופו של דבר לספורט .
אני מאמינה שכתבו זו תעודד עוד ילדים להתפתח ולדבר על מה שקורה להם.
לסיכום :
ניתן לראות שהתקשורת מעלה למודעות את נושא החרם החברתי מתוך מקום של אחריות אך מסקרת את הנושא רק במקרים קיצוניים ודרמטיים, למשל כמו מה שקרה בריאליטי נינג’ה ישראל , כי עד שלא דיברו על זה בפריים טיים בטלוויזיה לא היו עושים כתבה על נושא זה , חרם חברתי , לכן הם צריכים להעלות את המודעות לנושא כדי להוריד את האחוזים של חרם חברתי בקרב ילדים ובני נוער !
הבניית המציאות הנתפסת לרוב כתיאוריות מניפולטיבית וסמויה מן העין, היוצרת מצג שווא של חופש מלא בעוד שחופש הבחירה של האדם, גם בחברות המערביות הליברליות ביותר, נתפס כחופש חלקי בלבד.
התקשורת היא מבנה לנו את סדר היום התקשורתי ולכן חשוב להתמקד כמה שיותר בנתונים והעלאת המודעות בקרב בני נוער וגם בקרב המבוגרים אשר יכולים לעצור זאת גם .
מאמר דעה -
כתבי חינוך, עורכי מהדורות החדשות !!! אליכם אני פונה במאמר הדעה הזה!!! אתם , העוסקים בנושאים פוליטיים וכלכליים , בנושאים בוערים ומעלים אותם על סדר היום לא חושבים שיש נושאים חשובים לא פחות לדיון והבלטה על סדר היום התקשורתי.
בידיכם להציל חיים !
אתם בוודאי גם הורים לילדים , ונחשפים לסיפורים קשים הקשורים לחרם חברתי אז למה לא לעשות משהו בנידון ?!
התקשורת לא מסקרת, אך המקרים מתרחשים ונשנים.
במדינת ישראל מתוך 4 ילדים ילד 1 עובר/ חווה חרם בחייו , זה יכול להיות הילד שלך !
כיום ישנם הרבה מאוד ילדים שלא חושבים פעמיים לפני שהם עושים או אומרים משהו כלפי ילד , חבר לכיתה ועוד …
בגלל מקרים של אלימות ומילים פוגעניות כלפי ילדים שמוציאים אותם מהחברה ישנם ילדים שלא סובלים את הצעקות האלו ומחליטים לשים קץ לחייהם .
לכן אתם, כל אנשי התקשורת באשר אתם, תפקידכם לסקר , להשמיע , להראות את הקולות של המוחרמים,להציף את הבעייה ולא להצניע אותה. כה חשוב להעלות את המודעות בקרב בני נוער , לתופעה שמתעצמת של חרם חברתי, וכך לצמצם את אחוזי הסבל והכאב של כל ילד וילדה החווים חרם על בסיס יומי.
בואו נתנהג אחרת-בואו נסקר ,נציג ונחשוף לפחות פעם בשבוע כתבה חדשותית בטלוויזיה או בכל אמצעי אחר, המספרת ומסבירה בצורה ברורה עד כמה זה יכול להגיע למקומות לא טובים ויכול בנוסף להרוס משפחה שלמה !!
הלוואי וזה יהיה הפתח לשינוי. כך נוכל לעצור את התופעה הנוראית והאיומה הזאת ,
על מנת שילדים לא יחוו יותר התייחסות שכזו שצריך למנוע את זה כבר מעכשיו !
ב-15.11.20 שודרה בחדשות 12 כתבה אודות ילד בשם אביאל בן ה-11 אשר התראיין לכתבה והפסיק לשתוק על החרם שעבר ע"י חברי הכיתה שלו,אביאל החליט לספר על מקרה זה כדי שילדים אחרים חלילה לא יעברו את מה שהוא עבר .
בכתבה קראו לו בשמות גנאי כמו ״ רחב מותניים״ בגלל משקלו ועוד… אף אחד לא רוצה להיות חבר שלו בגלל שהוא שונה , לא כמו כולם רק בגלל משקלו .
בעקבות כתבה זו ניתן להבין שישנם ילדים שלא רוצים לשתוק יותר ורוצים לדבר ולשתף על מה שהם חוו.
אז למה לא לעשות יותר כתבות ?? זו מחויבות ואחריות התקשורת. מחובתה לעשות כתבות על הנושא הזה בתדירות גבוהה ולא רק כאשר נוח ומתאים...או כאשר מדובר במקרה ממש חריג וטראומטי לא עלינו.
ישנה התעוררות בקרב בני נוער שלא רוצים לשתוק יותר אז זו סיבה מצוינת כדי לעשות כתבות דרמטיות על הנושא הזה !
אל תתנו לדבר הזה לקרות בסביבה שלכם , תהיו היוזמים והמונעים את התופעה הקשה הזו!
חרם חברתי ?? מתי זו תהיה הכותרת הראשית בעיתון? מתי יפתחו מהדורת חדשות בסיקור על חרמות? אנשי התקשורת , בידיכם למנוע את ההתאבדות הבאה.
תעשו חרם על החרם !
ממצאים מהשטח -
בפרק זה אציג את הנתונים והעובדות העולים מהחקר כולו ע"פ המרכיבים הבאים:
הגדרה חרם חברתי - חרם מוגדר כדחיה, או נידוי חברתי, המאורגן ומתוכנן על ידי רוב בקבוצה חברתית מסוימת, כלפי חבר אחד בתוכה.
חרם חברתי מתבטא בעיקר בנידוי של אדם מסוים מחוץ לקבוצה אליה הוא שייך, תוך הימנעות מכל קשר עמו, לעיתים עד כדי מניעה מכוונת של סיפוק צרכים בסיסיים.
התוצאות אשר נגרמות מהחרם חברתי כלפי ילדים קשות מאוד והרסניות אשר יכולות לפגוע במקומות קשים מאוד כגון : בדידות , חוסר ביטחון , שנאה עצמית רבה וגם לדברים קשים יותר כמו התאבדויות , והרס משפחה מבחינה כלכלית / רגשית .
החקר הקבוצתי הוא על חרם חברתי ובחרנו בו כי אין הרבה מודעות ולכן חשוב ליצור שינוי.
עבודתי עוסקת באופן סיקור התקשורת את נושא החרם החברתי ואני בחרתי בנושא זה מכיוון שזה נושא שבשנים האחרונות התחיל לעורר סערה רבה בקרב האנשים ובנוסף גורם לבעיות חברתיות רבות ובעיות כלכליות להוריי המוחרמים .
בחקר האישי החלטתי להתעמק בהעדר סיקור תקשורתי של הנושא.
ממצאים מתוך המאמרים -
במדינת ישראל מתוך 4 ילדים ילד 1 עובר/ חווה חרם בחייו , החרם בדרך כל מאורגן על ידי הילדים המקובלים. מספר מזעזע ובלתי ניתן לעיכול, קשה לתפוס מספר כה גדול של ילדים עובר חרם חברתי מידי יום ולפעמים זה מגיע למצבים חמורים של אלימות מילולית ופיזית ואף התאבדות. כמעט כל אחד היום מושפל בצורה כזו או אחרת, ובנוסף אלפי תגובות רעות.
חרם חברתי הוא חוויה נפוצה בבתי ספר בישראל, הסבל הרב שנגרם לילדים מוחרמים משאיר בהם חותם בל יימחה. בספרות חרם נכלל בקטגוריה של בריונות יחס – אלימות שאינה פיזית בעיקרה ומאופיינת בחזרתיות ויחסי כוחות לא שוויוניים בין התוקף לקורבן.
ממצאים מתוך סקירת ספרות במדיה -
הממצאים העובדות העולות מתוך סקירת ספרות באמצעי המדיה הם שלרוב אמצעי התקשורת , מסקרים אירועים שקרו רק כאשר הם אירועים מפורסמים שהרבה אנשים מודעים לכך , כמו שאמא מעלה סרטון של הילדה שלה בוכה על שעשו עליה חרם חברתי והוא הפך להיות סרטון ויראלי חזק מאוד הרץ ברשת שכל אדם מודע לסיפור שהיא חוותה , הם מסקרים את הסיפור בטלוויזיה בתקשורת .
בנוסף , לפי מה שקראתי וחקרתי הבנתי כדי שהסיפור יגיע לידיים של התקשורת הוא צריך להיות מעניין או משהו שמושך את האנשים בעין כמו משהו טרגי וקשה שהצופים בבית לא יכולים לשכוח אותו .
ממצאים מתוך הראיונות -
אופק ראשון- היא ילדה מראשון לציון , כשהייתה ביסודי היא עברה חרם מילדי הכיתה במשך 6 שנים מכיתה א' -ו' , בראיון שערכנו איתה היא מספרת על הקשיים שהיא עברה במשך כל ה-6 שנים האלו.
הילדים שהחרימו אותה לא הזמינו אותה לימי הולדת היו מרביצים למה במהלך שעות בית הספר , היה מקרה אחד שהיא סיפרה שהיו כמה ילדים שהרביצו לה ובגלל זה היא שברה את ידה , אופק אושפזה בסופו של דבר בבית חולים במשך חודש ימים .
זיוה ראשון - אימה של אופק ראשון , עברה גם גם קשיים רבים במהלך שהילדה שלה עברה חרם ביסודי במשך 6 שנים , שגרם לזיוה קשיים נפשיים ובנוסף היא הייתה צריכה להתמודד עם להעביר אותה בית ספר כי אופק לא יכלה להישאר באותו בית ספר . היא איתה לצידה במהלך כל השהות שלה בבית החולים במשך חודש ימים .
יועצת בית הספר - אומרת המחויבות שלנו כאשר אנו רואים ילד או ילדה במצב לא טוב כנראה הם עוברים חרם חברתי קשה לכן אנחנו צריכים ללכת לעזור ולא לעמוד מהצד ולא לעשות כלום כי אז אנחנו נהיה שותפים לחרם אנחנו חייבים לעזור לכל ילד שבצרה , להושיט יד ולעזור .
ממצאים מתוך הסקר -
בסקר האנונימי שערכנו בדקנו את המודעות לחרם חברתי בקרב ילדים ובני נוער, בדקנו את טווח גילאי הנפגעים מהחרם החברתי או את הנחשפים אליו ובאיזה שלב בחייהם הם עברו אותו/נחשפו אליו. בנוסף בדקנו את מינם ועיסוקם, בסקר בדקנו גם איך אפשר למנוע בדרך הכי טובה את החרם, וכיצד צריך לפעול למען צמצום הנפגעים בחרם החברתי.
בדקנו את מצבם החברתי, דעתם בנושא, איך הם מגדירים חרם, מי אשם בחרם, מי שותף אליו, איפה נחשפים לחרם, ומה היו עושים אילו היו עוברים חרם.
התקופה שבה העונים על הסקר נחשפו הכי הרבה לחרם היא 41% ביסודי, 6.5% בחטיבה, 2.2% בתיכון,0.7% אחרי התיכון ו-49.6% שלא נחשפו כלל לנושא.
לדעת העונים על הסקר, הדרך שבה אפשר לנהוג כאשר אנו עדים/נחשפים לחרם היא לעזור למוחרם עם רוב של 58.3%, לדווח באנונימיות עם 30.9%, להתעלם עם 0.7%, לקחת גם חלק בחרם עם 0.7% ו-9.4% בלי דעה בנושא.
עוני הסקר נחשפים לרוב בחרם בבתי הספר עם 37%, ברשתות החברתיות עם 29%, מחוץ לתחום בית הספר עם 2.9% ואנשים שלא נחשפו כלל לנושא עם 31.2%.
הסקר מראה על כך ש-23% מעוני הסקר עברו חרם בשלב מסויים בחייהם, 63.3% לא עברו חרם כלל ו13.7% שלא בטוחים בכך שעברו חרם.
לדעת העונים על הסקר, כיום כמות הילדים שעוברים חרם כיום הם 1 ל-15 עם 17.1%, 1 ל-10 עם 17.9%, 1 ל-7 עם 27.9%, 1 ל-4 עם 17.9% ועונים שאינם יודעים כמה ילדים עוברים חרם כיום עם 19.3%. ניתן להסיק מכך שהמון אנשים לא מודעים לחומרת המצב בחברה.
כיום 1 ל-4 ילדים עובר חרם חברתי.
לדעת העונים על הסקר, הגיל הקריטי שבו מתרחש בעיקר חרם חברתי הוא עד היסודי עם 50%, בחטיבה עם 44.3% ובתיכון עם 5.7%. אפשר ללמוד מכך שהגילאים הקריטים שבהם מתרחש חרם חברתי הם בין גיל 6 עד גיל 14.
לסיכום , ניתן לראות ממצאים אלו כמה ילדים במדינת ישראל עוברים חרם חברתי מדי שנה ושנה .
כדי להוריד את הנתונים הגבוהים אללו צריך להעלות את הנושא החרם חברתי יותר לסדר היום התקשורתי ולעלות את המודעות כמה שיותר .
כדי שלא יהיו ילדים שעוברים בית ספר בגלל ילדים אחרים וגם שלא יהיה קשה להורים בגלל מה שהילדים שלהם עוברים חייב לעצור את התופעה הזאת. עם נתונים כאלו חייב להתחיל לעצור את התופעה הנוראית הזאת כי לא יכול להיות כיום 1 ל-4 ילדים עובר חרם חברתי בישראל .
דיון ומסקנות -
בעבודתי זו רציתי להעביר מסר מסויים לאנשי התקשורת ואני חושבת שהמסר עבר , רציתי שאנשי התקשורת יסקרו יותר את מקרי החרם כי יש העדר סיקור תקשורתי בנושא זה ,
כך תעלה המודעות בקרב בני נוער וכך נוכל לעצור את התופעה הזאת .
ישנה התעוררות בקרב בני נוער שלא רוצים לשתוק יותר אז זו סיבה מצוינת כדי לעשות כתבות דרמטיות על הנושא הזה !
לפי דעתי עד שלא קורה איזה שהוא אירוע קיצוני של חרם חברתי התקשורת עצמה לא תתיחס במיוחד לנושא זה , חרם חברתי .
התקשורת צריכה לעסוק יותר ולהעצים את המודעות של חרם חברתי בקרב בני נוער כי בני נוער אוהבים לראות טלוויזיה ונמצאים בטלפון בעיקר , וכך אני חושבת שיהיה האפשרות להוריד את נפגעי החרם החברתי .
בנוסף , לפי מה שקראתי וחקרתי הבנתי כדי שהסיפור יגיע לידיים של התקשורת הוא צריך להיות מעניין או משהו שמושך את האנשים בעין כמו משהו טרגי וקשה שהצופים בבית לא יכולים לשכוח אותו .
ניתן לראות שהתקשורת מעלה למודעות את נושא החרם החברתי מתוך מקום של אחריות אך מסקרת את הנושא רק במקרים קיצוניים ודרמטיים, למשל כמו מה שקרה בריאליטי נינג’ה ישראל , כי עד שלא דיברו על זה בפריים טיים בטלוויזיה לא היו עושים כתבה על נושא זה , חרם חברתי , לכן הם צריכים להעלות את המודעות לנושא כדי להוריד את האחוזים של חרם חברתי בקרב ילדים ובני נוער !
הבניית המציאות הנתפסת לרוב כתיאוריות מניפולטיבית וסמויה מן העין, היוצרת מצג שווא של חופש מלא בעוד שחופש הבחירה של האדם, גם בחברות המערביות הליברליות ביותר, נתפס כחופש חלקי בלבד
בתור אזרחית הייתי רוצה כן לראות את התקשורת עוסקת יותר בתחום של חרם חברתי כי כך כל אזרח ואזרחית במדינה שלנו יכולים לדעת להקשיב כמובן ולראות מה גורם לחרם חברתי , את הממצאים עליו ועוד ...
למה שאני שמתי לב הוא שהתקשורת מסקרת סיפורים על חרם חברתי אבל! רק סיפורים שהם קשיים וטרגיים מאוד כי כך יש להם יותר רייטינג אבל צריך לעשות בדיוק את ההפך ברור גם את הסיפורים הקשיים אבל גם את הסיפורים הקטנים אלה שלא שומעים שפוגעים בילדים לדבר על הנתונים הרבים כמו שגילינו במחקר שלנו ולעלות אותם לדיון ולסקור אותם
לסיכום, עבודת החקר שלי נועדה להעלות את המודעות אצל אנשי התקשורת לנושא החרם והשלכותיו הקשות כדי שידונו בנושא בסדר היום התקשורתי במטרה לסייע ולעדכן את החברה הישראלית בהיבטים הללו.
ביבליוגרפיה :
כץ , ע .( 2019 )," מה עובר על ילדים שעושים עליהם חרם?" , הארץ .
https://www.google.com/amp/s/www.haaretz.co.il/amp/family/erankatz/BLOG-1.7809545
חכים , ע , שביט, י .(2017), " חרם בין תלמידים " , מרכז טאוב .
http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/socialostracismamongpupilsheb.pdf
אברהם , י . ( 2019 ), " פרוטוקול לטיפול בחרם החברתי בגיל החביון " , האגודה הישראלית לטיפול חברתית .
טמיר , א. ( 2020) , " התמודדות עם חרם ונידוי חברתיים כלפי ילדים ובני נוער " , מכון טמיר לפסיכותרפיה .
(2016), ״ חרם חברתי? לא בכיתה שלי! ״ , הגיע זמן חינוך .
https://www.edunow.org.il/article/3530
רסקין ,נ . (2019) , "בעקבות המונולוג שקרע את הרשת: איך מרגיש חרם?" ,mako .
https://mobile.mako.co.il/home-family-kids/back_to_school/Article-9b70263ac9c2861006.htm
תייר , ד . ( 2017) , " חרם בכיתה ג' למשך שנתיים, וההורים לא ידעו " , ynet .
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5009857,00.html
נינג'ה ישראל . (2020 )," סבלתי מחרם שכלל הצקות, קללות ויריקות. הספורט שימש כתרופה לנפש שלי" , mako .
https://mobile.mako.co.il/tv-ninja_israel/2021-articles/Article-cc8971258bc2571027.htm
