מסקנות הסקר

 

בסקר האנונימי שערכנו בדקנו את המודעות לחרם חברתי בקרב ילדים ובני נוער, בדקנו את טווח גילאי הנפגעים מהחרם החברתי או את הנחשפים אליו ובאיזה שלב בחייהם הם עברו אותו/נחשפו אליו.

בנוסף בדקנו את מינם ועיסוקם.

בסקר בדקנו גם איך אפשר למנוע בדרך הכי טובה את החרם, וכיצד צריך לפעול למען צמצום הנפגעים בחרם החברתי.

 בדקנו את מצבם החברתי, דעתם בנושא, איך הם מגדירים חרם, מי אשם בחרם, מי שותף אליו, איפה נחשפים לחרם, ומה היו עושים אילו היו עוברים חרם.

 

על סמך הסקר שערכנו על 140 אנשים, בעיקר בני נוער, קיבלנו תשובות שמשקפות את מצבנו בחברה כיום, כמה אנשים עוברים חרם, הדרכים שבהם אפשר להתמודד איתו, איך אפשר למנוע אותו ועוד.

 

תחילה ענו על הסקר 66% נשים ו-34% גברים.

זה מראה על כך שהסקר היה מיועד לכל המינים וחרם זה דבר שקורה לבנים ולבנות באותה המידה.

 

טווח הגילאים של העונים על הסקר הוא בעיקר גילאים 12-15 עם 44%, גילאי 16-18 עם 31%, 

גילאי 18+ עם 23% ועד גיל 12 סה"כ 2%.

זה מראה על כך שחרם קורה בכל גיל ותקופה בחיים, ולכן הסקר היה מיועד לכל תחומי הגילאים.

 

מצבם החברתי של העונים על הסקר הוא בעיקר "טוב מאוד" שמוביל עם 49%, מצב "טוב" עם 39%,

מצב "סביר" עם 10% ומצב "גרוע" עם 2%.

זה מראה על כך שכיום המצבים החברתיים מאוד מחולקים,

יש ילדים עם המון חברים ונחשבים כ״מקובלים״ ויש את הילדים המוחרמים שהם בלי הרבה חברים שחושבים כ״מנודים״.

זהו פילוג חברתי שיש אותי בכל בתי הספר בארץ ובעולם וצריך לפעול למען כך שכולם יהיו שווים ויתיחסו לכולם באופן שווה.

 

התקופה שבה העונים על הסקר נחשפו הכי הרבה לחרם היא  41% ביסודי, 6.5% בחטיבה, 2.2% בתיכון,0.7% אחרי התיכון ו-49.6% שלא נחשפו כלל לנושא.

זה מראה על כך שמקרי החרם בבית ספר יסודי קורים בתדירות הרבה יותר גבוהה מאשר בשאר הגילאים.

זהו הגיל הקריטי ביותר שבו צריך לחנך את הילדים ולגרום להם להבין מה משמעותו של חרם ולאיזה השלכות הוא גורם.

 

לדעת העונים על הסקר, הדרך שבה אפשר לנהוג כאשר אנו עדים/נחשפים לחרם היא לעזור למוחרם עם רוב של 58.3%, לדווח באנונימיות עם 30.9%, להתעלם עם 0.7%, לקחת גם חלק בחרם עם 0.7% ו-9.4% בלי דעה בנושא.

זה מראה על כך שיש המון דרכים שבהם אפשר לעזור למוחרם, לא להשאיר אותו בודד, לפנות לגורמים שיכולים לעזור לו  

ולפעול ולא להיות אדישים לכך.

 

לדעת העונים על הסקר, ההגדרה של חרם היא נידוי של ילד בבית הספר עם 6.4%, אלימות פיזית כלפי ילד מסוים עם 2.9, הודעות פוגעניות ברשת עם 1.4%, ורוב של 89.3% שטוענים שכל התשובות הינן נכונות.

זה מראה על כך שכיום יש כך כך הרבה דרכים לבצע חרם על ילד מסוים, בין אם זה ברשתות החברתיות או בבתי הספר.

 

עוני הסקר נחשפים לרוב בחרם בבתי הספר עם 37%, ברשתות החברתיות עם 29%, מחוץ לתחום בית הספר עם 2.9% 

ואנשים שלא נחשפו כלל לנושא עם 31.2%.

זה מראה על כך שיש המון דרכים שבהם אפשר לעשות חרם על אדם מסויים, ולכן אנשים נחשפים לכך בתדירות גבוהה.

 

הסקר מראה על כך ש-23% מעוני הסקר עברו חרם בשלב מסויים בחייהם, 63.3% לא עברו חרם כלל

ו13.7% שלא בטוחים בכך שעברו חרם.

זה מראה על כך שכיום יש המון ילדים שעוברים חרם בין אם זה בילדותם ובין עם זה שהם מתבגרים.

זוהי תופעה מתמשכת שלא תיפסק לעולם אלא אם גורמים שיכולים לסייע יעלו מודעות לכך ובכך יגרמו לפחיתה בכמות הילדים המוחרמים.

 

משיבי הסקר עברו חרם ביסודי עם 28.8%, 3.6% עברו חרם בחטיבה, 2.9% עברו חרם בתיכון 

ו-64.7% לא עברו חרם כלל.

ניתן ללמוד מכך שרוב האנשים שעברו חרם עברו אותי בבית ספר יסודי.

הילדים הקטנים בבתי הספר היסודי לא מבינים את ההשלכות של חרם, הם עושים את החרם בלי לחשוב יותר מדי על השפעותיו והשלכותיו על הילד המוחרם וכן גם עליהם.

 

אם משיבי הסקר היו עוברים חרם היו עוברים חרם- 28.1% היו מדווחים למורה/הורים/יועצת,

 28.1% היו נלחמים במצב ולא מוותרים, 12.2% היו סובלים בשקט ולא היו מספרים לאף אחד,

ו-31.7% לא יודעים מה הם היו עושים במצב כזה.

ניתן ללמוד מכך שיש המון דרכים וגורמים שבהם המוחרם יכול להעזר בהם.

למרות זאת המון מהילדים שמוחרמים שותקים ולא מספרים לאף אחד על כך, סובלים בשקט ובכך גורמים לעצמם נזק נפשי שישפיע עליהם להמשך החיים.

 

לדעת העונים על הסקר, 23.6% חושבים שיש מודעות לתופעת החרם, 51.4% חושבים שאין מודעות בימינו לתופעת החרם, ו-25% לא בטוחים אם יש מספיק מודעות לתופעת החרם.

אפשר ללמוד מכך שהמון אנשים חושבים שאין מספיק מודעות לתופעת החרם, זהו דבר שצריך לטפל בו בדחיפות ולעלות אליו מודעות בשביל שילדים יהיו מודעים לנזקים שחרם גורם.

 

לדעת העונים על הסקר, מי שאשם בחרם הוא המחרים עם 59%, 23.7% חושבים שה"צופים מהצד" אשמים בחרם, 16.5% חושבים שמשרד החינוך אשם בחרם ו-0.7% חושבים שהמוחרם הוא האשם בחרם.

אפשר ללמוד מכך שיש המון גורמים שיכולים להיות אחראים על החרם, וצריך לטפל בגורמים האלו בהתאם לתפקידם בחברה  בשביל למנוע עוד חרמות בעתיד.

 

לדעת העונים על הסקר, כיום כמות הילדים שעוברים חרם כיום הם 1 ל-15 עם 17.1%, 1 ל-10 עם 17.9%, 

1 ל-7 עם 27.9%, 1 ל-4 עם 17.9% ועונים שאינם יודעים כמה ילדים עוברים חרם כיום עם 19.3%.

ניתן להסיק מכך שהמון אנשים לא מודעים לחומרת המצב בחברה.

כיום 1 ל-4 ילדים עובר חרם חברתי.

המצב הוא מצב מאוד קשה, המון ילדים סובלים מכך ונגרמים להם נזקים שיהיה להם מאוד קשה להחלים מהם בעתיד.

זהו נושא שחייבים להעלות אותו לסדר היום, לטפל בו בחומרה ושהגורמים המתאימים ידאגו לכך שילדים לא יסבלו במקום בו הם נמצאים.

 

לדעת העונים על הסקר, הגיל הקריטי שבו מתרחש בעיקר חרם חברתי הוא עד היסודי עם 50%, בחטיבה עם 44.3% ובתיכון עם 5.7%.

אפשר ללמוד מכך שהגילאים הקריטים שבהם מתרחש חרם חברתי הם בין גיל 6 עד גיל 14.

בשנים האלו צריך לעשות פעילויות שיסבירו לילדים מהו משמעות החרם והשלכותיו ולגרום להם להבין מגיל קטן שאסור לעשות חרם על ילדים

 

לדעת העונים על הסקר, מה שצריך לעשות כדי למנוע חרמות זה קמפיין תקשורתי עם 35%, שיחות נגד החרם עם 29.3%, פעילויות בבתי הספר עם 21.4% ואין מה לעשות עם כך, הכל תלוי בילד עם 14.3%.

ניתן ללמוד מכך שיש המון אפשרויות לפעילויות שיכולות למנוע את תופעת החרם, ואם יעשו אותם ויפעלו בנושא, זה יגרום לחרמות להפסק.

 

לסיכום , ניתן להעסיק שרוב מקרי החרם קורים בעיקר ביסודי וכדי למנוע  את ההחרמות כלפי הילדים צריך לעשות קמפיין תקשורתי , כך חשבו רוב עוני הסקר . וכדי למנוע את רוב החרמות בבתי ספר יסודי צריך לעשות קמפיין תקשורתי המסביר לילדים כמה שיותר על החרם עצמו ועל ההשלכות שהוא גורם לילדים הנפגעים ממנו .